שיעור שבועי - הרב אורי סדן

שאלה:

אנחנו מקפידים בבית שלא לאכול חלב עכו"ם. השבוע סבא וסבתא הגיעו והביאו לילדים (5,3) ביצת קינדר. על הביצה היה כתוב "כשר חלבי. בהכשר משולש K. באישור הרה"ר לישראל. לאוכלי אבקת חלב נכרי" הילדים שמחו מאד וכך ג הסבא והסבתא אך אנו לא ידענו האם זה מותר. מה עלינו לעשות?

תשובה:

בכל דבר שאדם מעונין להקפיד בו עליו לדעת ראשית כל האם הקפדה זו היא מעיקר הדין או שהיא חומרא. אם זוהי חובה מעיקר הדין הרי שחובה עליו להקפיד בדבר בין על עצמו ובין על ילדיו, שכן אסור לתת לילד דברים שאסור למבוגר לאכול, בין אם מדובר באיסורים מדאוריתא, ובין אם מדובר באיסורים מדרבנן (שולחן ערוך אורח חיים שמג סעיף א). אולם אם הדבר הינו חומרא ומידת חסידות, הרי שעליו לבדוק מנין נובעת חומרא זו, והאם הוא מעוניין להחמיר בכך גם על ילדיו.

חלב נכרי – חכמים אסרו עלינו להשתמש בחלב שחלב גוי ללא השגחת ישראל, מחשש פן עירב בו חלב טמא (שו"ע יו"ד קטו א). אולם נחלקו הפוסקים באופיה של התקנה, האם מדובר בגזרת חכמים (חתם סופר חלק ב סימן קז), או שמדובר בחשש של חכמים (פרי חדש יו"ד קטו ו).
ההשלכה הישירה לשאלה זו היא, האם איסור זה קיים גם כאשר יש לנו ודאות בכך שהחלב הינו חלב טהור (כגון שיש פיקוח ממשלתי), אך אין לנו השגחה ישירה של יהודי על החליבה. אם זו גזרה הרי שהדבר אסור בכל מקרה. אולם אם זהו חשש של חכמים, הרי שבמקרה בו אין סיבה אמיתית לחשוש, הדבר מותר. למעשה בחו"ל סומכים רובם על דעות המקלים (אגרות משה יו"ד א מז), אולם בארץ המנהג היה לאסור חלב זה, בפרט שכיום ב"ה אין כל מחסור בחלב ישראל, ונכון להיום הרה"ר לישראל אינה מאשרת יבוא של חלב ניגר מחו"ל.

אבקת חלב נכרי – באבקת חלב נכרי נחלקו הפוסקים מחלוקת נוספת. יסוד המחלוקת הוא, האם חכמים אסרו רק את החלב או גם את מוצריו. לדעת הרב צבי פסח פרנק (שו"ת הר צבי יורה דעה סימן קג) איסור חלב עכו"ם אינו כולל את מוצריו ולכן לדעתו גם המחמירים בחלב יכולים להקל באבקת חלב. לעומתו סובר ה"חזון איש" (יורה דעה הלכות מאכלי עכו"ם - סימן מא אות ד) שאבקת חלב אינה נחשבת למוצר חדש אלא זהו אותו מוצר ממש אבל מיובש. (מעניין לציין כי בשאלת החלב עצמו החזו"א שם סובר כדעת האגרות משה ולכן למעשה יקל גם באבקת חלב עכו"ם).

לסיכום: כאשר אנו באים לשאול את עצמנו האם "אבקת חלב נכרי" מותרת או אסורה, מסתבר כי על דבר שגדולי עולם חשבו שהוא מותר, ונהגו כך הלכה למעשה, אין אנו יכולים לומר כי הוא אסור מן הדין. יחד עם זאת, ממידת חסידות בוודאי שנכון וראוי להחמיר בדבר זה, בפרט שכיום הבעיה קיימת בעיקר במוצרים שניתן להגדירם כ"מותרות", וגם מהם ניתן להשיג כמעט כל דבר בכשרות מהדרין. כך גם סבר ר' משה פיינשטיין עצמו, אשר הורה לישיבות, גם כאלו שמצבן הכלכלי היה דחוק, להחמיר בדבר שהוא עצמו פסק להקל בו, וזאת על מנת לחנך את הבחורים ליראת שמים (אגרות משה יו"ד ב לה). זאת ועוד, לדעת הרב ויטמן (רבה של חברת תנובה), קיימות היום בעיות נוספות, כגון פרות העוברות ניתוחים ההופכים אותן לטרפות ואת חלבן לחלב אסור, אשר הפיקוח הממשלתי בחו"ל אינו מהווה עבורן כל פתרון.
בשולי הדברים: החסיד בספרו "מסילת ישרים" (פרק כ) מלמד אותנו כי כאשר אדם מחליט להחמיר בדבר מסוים, עליו לבדוק האם חומרא זו לא תוביל אותו להקל - בדברים משמעותיים הרבה יותר. ילדים אינם מבינים את המושג "מידת חסידות". מבחינתם מה שאסור לאכול – לא כשר! האדם המחמיר לילדיו בדברים שהוריו מקלים בהם, עלול לשמוע את ילדיו אומרים יום אחד לסבם ולסבתם על דבר מסוים "זה לא כשר. אסור לאכול את זה!". כמדומני שבאמירה מעין זו קיימת בעיה הלכתית וחינוכית, חמורה הרבה יותר מהבעיה ההלכתית הקיימת באבקת חלב נכרי.

שבת שלום!

אורי סדן