שיעור שבועי - הרב אורי סדן

המשנה במסכת תענית (כו ע"ב) פותחת את הלכות תשעת הימים בעקרון מנחה "משנכנס אב ממעטין בשמחה". השמחה על כל הופעותיה היא צורך של כולנו ולכן החסרון בשמחה אמור להיות מורגש ומוחשי. יצירת תחושת החסרון במשך זמן אמורה להכין אותנו לתשעה באב אז נחוש את החסרון במלוא עוצמתו ובלשון המשנה נחוש "כמי שמתו מוטל לפניו" וכמי שאיבד את הדבר היקר לו.

לאור עקרון זה ניגש כעת לפרטי ההלכה:
הברייתא במסכת יבמות (דף מג ע"א) כותבת: "קודם הזמן הזה (החל מראש חודש אב – א.ס.), העם ממעטין בעסקיהם מלישא ומליתן, מלבנות ולנטוע...ואין עושין סעודת אירוסין" מברייתא זו אנו למדים את ההלכות הבאות:
1. שיפוצים – בימים אלו אין לשפץ את הדירה, לצבוע אותה או לעבור דירה לדירה מרווחת יותר. שיפוץ ע"י קבלן גוי שהתחיל לפני תשעת הימים מותר (מבלי להכנס לשאלה האם התקשרות זו רצויה).

2. גינון – הנטיעה שנאסרה אינה נטיעת מטעים של עצי פרי לפרנסה אלא רק נטיעה לנוי. לכן אין עושים עבודות גינון הכוללות שתילה או גיזום אסטטי. ניתן לבצע עבודות גינון לתחזוקה שוטפת של הגינה כגון כיסוח, גיזום, ניכוש, השקיה וכדומה.

3. סעודות שמחה ושמיעת מוסיקה – בימים אלו אין עושים סעודות שמחה מכל סוג שהוא. גם מי שהקל מסיבות שונות בשמיעת מוסיקה בשלשת השבועות, ראוי שיחמיר בימים אלו.

המשנה במסכת תענית מתייחסת לשבוע שחל בו תשעה באב ואומרת: "שבת שחל תשעה באב בתוכה - אסור לספר ולכבס" כך פוסק השו"ע וכך נוהגים הספרדים. אולם האשכנזים נוהגים כראשונים המחמירים באיסורים אלו גם קודם לכן, ונוהגים באיסור תספורת כבר בשלשת השבועות, ובאיסור כיבוס כבר מר"ח אב כדלהלן:
4. כיבוס והחלפת בגדים – אין לכבס בגדים או ללבוש בגדים מכובסים החל מר"ח אב ועד למחרת תשעה באב. החכם עיניו בראשו וידאג להכין לו מלאי של בגדים משומשים אך נקיים ובמהלך יום א' יחליף בכל כמה שעות בגד עד שילבש את כל מה שצריך ללבוש בתשעת הימים. איסור זה אינו כולל בגדי תינוקות, לבנים, גופיות וכדומה.

מלבד ההלכות הללו ישנם מנהגים שנתפשטו בקהילות ישראל במשך אלפי שנים שאף הם נפסקו להלכה:
5. אכילת בשר ושתיית יין – הרמב"ם פוסק שנהגו שלא לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב ומביא מנהג נוסף לאסור זאת כבר מר"ח. למעשה הספרדים נוהגים כדעת השו"ע להחמיר באכילת בשר ושתיית יין רק בשבוע שחל בו ואילו האשכנזים מחמירים כבר מר"ח אב (למעט בשבת).

6. רחצה – מנהג נוסף המופיע בראשוני אשכנז הוא שלא לרחוץ. גם כאן קיים פער בין השו"ע הפוסק שלא לרחוץ רק בשבוע שחל בו תשעה באב וכך נוהגים הספרדים ובין הרמ"א הפוסק שלא לרחוץ כבר מר"ח אב וכך נוהגים האשכנזים.
חשוב לציין שרחצה שנאסרה היא רחצה שנועדה לתענוג. לא נאסרה רחיצה שמטרתה נקיון מלכלוך או מזיעה. לכן אדם שהזיע וצריך להתקלח רשאי לעשות זאת, אלא שכדאי שיעשה כן במים שקרים מהרגלו ובמקלחת קצרה (הדבר מומלץ בכל השנה כפי שכותבת הגמרא יבמות יא: "לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם"). שחיה בים ובברכה אסורות כדין רחצה של תענוג, למעט חוגי שחיה שאינם לתענוג אלא ללימוד (לילדים), לרפואה (למבוגרים), ולפרנסה (למדריך), בהם ניתן להקל עד שבוע שחל בו.

"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה"

שבת שלום,
אורי סדן