שיעור שבועי - הרב אורי סדן

שאלה:

שלום אני אמא לארבעה ילדים (9,6,3,1). אנחנו נוהגים לשמור שש שעות בין בשר וחלב אבל עם הילדים קצת קשה לי משתי סיבות: האחת, בחורף יוצא שבין ארוחת צהרים לארוחת ערב עוברות כשלש וחצי שעות. והדבר מקשה על ארוחת הערב. השניה, בשבת אני מכינה סעודה בשרית לליל שבת אבל התינוק שלי חייב בקבוק חלב כדי להרדם האם מותר לי לתת לו חלב מייד אחרי שגמר את אכילת הבשר?

תשובה:

המתנה בין בשר וחלב – רקע כללי

מן התורה לא נאסרה אלא אכילת בשר שנתבשל עם חלב אך חכמים הרחיבו את האיסור ואסרו גם אכילת חלב מייד לאחר אכילת בשר (חולין קה.). לאיסור זה נאמרו שני טעמים: לדעת רש"י (שם) טעמו של האיסור הוא שהבשר הוא מאכל שאינו מתעכל באופן מיידי ודומה הדבר לאכילה משותפת של בשר וחלב ואילו לדעת הרמב"ם (הל' מאכלות אסורות פ"ט הכ"ח) טעמו של האיסור הוא שהבשר נתקע בין השיניים ואינו יוצא מייד וכאשר יאכל חלב נמצא אוכל בשר בחלב.
נחלקו הראשונים מהו משך הזמן בו אסור לאכול חלב אחרי בשר: לדעת הרמב"ם (שם) משך הזמן הוא שש שעות וכך פסק השו"ע (יו"ד סימן פט סעיף א). לעומתו סוברים התוספות (שם) כי האיסור הוא רק לאכול באותה סעודה ממש אך אם סיים את הסעודה הבשרית ובירך ברכת המזון יכול לנקות פיו ומייד לאחר מכן להתחיל בסעודה חלבית, בדומה לכך פסק הרמ"א (שם) שמן הדין די בהמתנה של שעה אחת בלבד (אם כי לכתחילה גם הוא מעדיף שש שעות). למעשה הספרדים נוהגים כשו"ע להמתין שש שעות מלאות, ואצל האשכנזים נפוצים מנהגים רבים ושונים המהווים למעשה פשרה מסוימת בין הדעות השונות.

מניעת איסורים מילד קטן

למרות שילד אינו מחויב במצוות מהתורה, התורה אוסרת עלינו להאכיל לילד דבר שאסור באכילה או לתת לו לעבור על איסור (יבמות קיד.). יתר על כן, כחלק מחובת חינוך המוטלת על ההורים מחויבים הם למנוע בפועל מהילד לעבור על איסורים, בין אם מדובר על איסורים הקשורים באכילה ובין אם מדובר על חילול שבת או כל איסור אחר (שולחן ערוך או"ח סימן שמג סעיף א). אולם נחלקו הראשונים האם מותר לתת לילד לעבור על איסור דרבנן: לדעת הרמב"ם אין להבחין בין איסורים מהתורה לאיסורים מדרבנן ואסור לתת להאכיל לילד כל דבר איסור (וכך פוסק השולחן ערוך שם). לעומתו סובר הרשב"א שמותר לתת לילד איסור דרבנן אם הדבר נעשה לצורך עצמו (וכך פוסק רבי עקיבא איגר המובא בבאור הלכה שם). 

המתנה בין בשר וחלב בילדים ותינוקות
לאור הדברים האמורים לעיל נבחין בין הגילאים השונים:
1. ילד מגיל חינוך ומעלה (9+) – בגיל זה אין לעשות אבחנה בין הילד ובין ההורים. זהו השלב בו הילד רוכש את הרגלי ההורים ומנהגיהם ומה שאסור להורים אסור גם לילדים.

2. ילד מגיל בו עומד על דעתו ועד גיל חינוך (3-9) – בגילאים אלו ניתן להקל יותר ולתת לילד לאכול חלבי גם אם עברו שלש שעות בלבד שכן גם כך יש פוסקים המתירים זאת (רמ"א), וכמו כן יש שהתירו לילד לעבור על איסור דרבנן כאשר עושה זאת לצורך עצמו (רשב"א). ובפרט שכאן אין זו אכילת מאכל אסור אלא חיוב להמתין (יביע אומר א יו"ד ד).

3. תינוק קטן (0-3) – בגיל הינקות בו הרגלי האכילה חשובים יותר, וממילא אין הילד מבין דבר, ניתן להקל יותר ולתת לו לשתות חלב מייד אחרי שסיים את ארוחתו הבשרית, אך יש לנקות קודם לכן את פיו ולתת לו לאכול או לשתות דבר מה בין הבשר לחלב שלפני השינה.