שיעור שבועי - הרב אורי סדן

שאלה:

האם לט"ו בשבט יש משמעות הלכתית או שכל מה שיש בו זה ערבוביה של מנהגים חדשים וישנים?

תשובה: 

התאריך ט"ו בשבט מהווה ע"פ המשנה במסכת ר"ה (א א) את ראש השנה לאילנות.
כל המצוות התלויות בארץ מחייבות את האדם להגדיר לעצמו לאיזו שנה שייך הפרי וט"ו בשבט הוא התאריך בו מתחלפת שנה אצל פירות האילן להגדרה זו עשויות להיות שלש השלכות:

1. הפרשת תרומות ומעשרות
מחזור השנים שבין שמיטה לשמיטה משמעותי לדיני תרומות ומעשרות שכן דיני תרומות ומעשרות משתנים לפי השנה אליה שייך הפרי: בכל שנה (שאינה שנת שמיטה) יש חיוב על האדם להפריש תרומות ומעשרות. הפרשות אלו מורכבות מארבעה מתנות שונות שתים קבועות ושתים המתחלפות ביניהן. תרומה גדולה (לכהן) ומעשר ראשון (ללוי) קבועות והמתנה השלישית משתנה לפי השנים השונות: בשנים א,ב,ד,ה לשמיטה מפרישים מעשר שני (הנאכל בטהרה בירושלים וכיום יש לחללו על מטבע) ובשנים השלישית והשישית לשמיטה מפרישים מעשר עני (הניתן לעניים). למעבר השנה החל כאמור בט"ו בשבט יש אם כן משמעות כפולה לענין זה:
ראשית, סוג המתנות משתנה לפי השנה לשמיטה בה גדל הפרי (לדוגמא: על פירות הקיץ שיתחילו את גידולם החל מט"ו בשבט בשנה זו, הראשונה לשמיטה, חייבים להפריש מעשר שני) (רמב"ם הלכות מעשר שני פ"א ה"ב). שנית, גם אם המתנות זהות (כגון בשנה זו ובשנה הבאה השניה לשמיטה) ההלכה אוסרת מלהפריש מפרות ישנים על פרות חדשים. לכן אין להפריש מפירות שהתחילו לגדול לפני ט"ו בשבט על פירות שהתחילו לגדול לאחר ט"ו בשבט ולהפך (רמב"ם הלכות תרומות פ"ה הי"א) (למעשה הימצאותו של אותו סוג פרי משתי שנים אינה מצויה כ"כ למעט בפירות המוחזקים בקירור זמן ממושך כגון בתפוחים או פירות אשר חלקם חונטים לפני ט"ו בשבט וחלקם אחריו כגון השסק).

2. כמה שנים עברו על האילן מאז נטיעתו
הגדרה זו רלונטית לענין ערלה, שכן אילן שלא עברו עליו שלש שנים הרי שפרותיו ערלה ואסורים באכילה, ובשנה הרביעית הם נטע רבעי ו(כיום) יש לחללם לפני אכילתם. אילן שניטע לאחר ט"ו בשבט מסיים את שנתו השלישית, ופירותיו אינם נחשבים עוד לערלה, רק לאחר ט"ו בשבט של השנה הרביעית (רמב"ם הלכות מעשר שני פ"ט ה"ט-י).

3. האם הפרי גדל בשנת השמיטה
על פרי שגדל בשנת השמיטה חלים דיני שביעית כלומר אין להפסידו ולעשות בו שימושים חריגים ולחלק מהשיטות יש מצוה באכילתו. נחלקו הראשונים האם ט"ו בשבט מהווה את ראש השנה לאילן גם לענין שמיטה (רבנו חננאל ר"ה טו:) או שלענין שמיטה מעבר השנים נעשה בא' תשרי (רמב"ם שמיטה פ"ד ה"ט). (למעשה כמעט ואין הבדל בין השיטות שכן בארץ ישראל כמעט ואין פירות המתחילים את גידולם בין א' תשרי לט"ו בשבט).

בשולי הדברים:
כאמור לעיל ט"ו בשבט במקורו הינו מועד דתי בעל משמעויות הלכתיות רבות. עם שיבת עם ישראל לארצו קיבל תאריך זה משמעות לאומית הנוגעת לקשר של עם ישראל וארצו. בעת האחרונה מתווספות ליום זה משמעויות "ירוקות" הנוגעות להדגשת הנושא הכלל עולמי של הקשר לטבע ואיכות הסביבה. 

מאד קל לבוא ולצעוק כי המשמעות המקורית היא המשמעות הדתית וכל המשמעויות האחרות מלאכותיות ומזויפות. אולם כתלמידי הראי"ה קוק אנחנו מסוגלים להניף ביום זה את שלשת הדגלים (אורות התחיה יח): הדתי – בלימוד המצוות התלויות בארץ, הלאומי – בנטיעות וטיולים ברחבי הארץ המחזקים את הקשר בין עם ישראל וארצו והאוניברסאלי – בהפנמת החשיבות של השמירה על האוצרות שטמן הקב"ה בעולם שברא עבור האדם.

שבת שלום
אורי סדן