שיעור שבועי - הרב אורי סדן

שאלה:

שלום, בחורף אנחנו מכינים תה צמחים מעשבי תיבול שונים שגדלים בגינתנו. ברצוננו לשאול לאלו נקודות הלכתיות עלינו לשים לב:

תשובה:

בעשבי תיבול ביתיים קיימות שלש נקודות הדורשות התייחסות הלכתית:

1. הפרשת תרומות ומעשרות
עשבי תיבול שאינם ראויים לאכילה המשמשים לחליטת תה או לטיבול (כדוגמת לואיזה, לימונית ורוזמרין) פטורים מתרומות ומעשרות (תוס' יומא פא:). עשבי תיבול המשמשים לאכילה (כדוגמת פטרוזיליה וכוסברה) חייבים בתרומות ומעשרות, והוא הדין לעשבים המשמשים בד"כ לתה וטיבול אך לעיתים גם לאכילה (כגון נענע המשמשת בעיקר להכנת תה אך נאכלת גם בסלט) שחייבים בתו"מ.

2. נגיעות של חרקים
עשבי תיבול רבים נגועים במידה זו או אחרת בחרקים. הדבר מהווה בעיה שכן איסור אכילת חרקים הינו איסור חמור וכמו כן לדעת פוסקים רבים חרק שלם אפי' קטן ביותר נחשב ל"בריה" שאינה בטלה ברוב (ט"ז יו"ד פד ס"ק יז, הש"ך בנקודות הכסף שם, החזו"א יו"ד יד ו ועוד). לכן מינים הנגועים בחרקים עלינו לבודקם עד שנהיה בטוחים כי אין בהם כלל חרקים שניתן לראותם בעין רגילה.

הדרך לעשות זאת היא הדרך הבאה (על פי הוראות הרה"ר):
א. להשרות את העשבים במי סבון למשך מספר דקות.
ב. לשטוף היטב את העלים בזרם מים חזק.
ג. לפרוש את העלים על גבי משטח בהיר ולבדקם משני הצדדים (אפשר גם על כף היד).
לכמות העלים המשמשת להכנת קנקן תה הבדיקה אינה אמורה לארוך יותר מדקה.

הערה: ישנן דעות הסוברות כי ככלל אין לסמוך על שום בדיקה וחובה לקנות עשבי תיבול מפוקחים. אולם כידוע למבוגרים שביננו, לפני שהומצאה בגוש קטיף ת"ו השיטה לגדל ירקות ללא תולעים, נהגו במשך דורות לאכול באמצעות נקיון ובדיקה כדין, ואסור לנו לזלזל בדורות שקדמו ולומר שאכלו ח"ו שקצים ורמשים. כדברים אלו כתב כבר ערוך השלחן (סימן ק סעי' יג) "חלילה לומר שכלל ישראל יכשלו באיסור גדול כזה", וכ"כ ר' משה פיינשטיין (אג"מ יו"ד ח"ד סי' ב') "יש חשיבות גדולה בהלכה למנהג העולם ולהיכא עמא דבר, ואסור להוציא לעז על דורות הקדמונים שלא הקפידו בדברים אלה משום שלא ידעו מהם" ובלשון הגרש"ז אויערבאך (מנחת שלמה ח"ב סי' סג אות ב') "לא מסתבר שהראשונים כמלאכים ח"ו נכשלו בזה כי לא ברור כלל מה שאומרים שזה נתחדש רק בזמננו מפני הריסוס".

אכן בכל הנוגע לירקות עליים (חסה, כרוב, כרובית, ברוקולי) השטיפה והבדיקה מצריכות הרבה יותר זמן ומאמץ ולכן הוראות הרה"ר הן שאין לתת כשרות למקום שמכניס תוצרת שאינה מגידול מיוחד. אולם בעשבי תיבול, בוודאי לשימוש ביתי הן השטיפה והן הבדיקה פשוטות למדי ומשיגות תוצאות סבירות בהחלט.

3. תה בשבת
איסור בישול בשבת כולל גם איסור לערות מים מהמיחם על כל דבר שאינו מבושל, ופשוט שאין להניח קנקן נירוסטה ובתוכו עשבי תיבול על הקמין. למעשה, לדעת השולחן ערוך (או"ח שיח י) יש להניח את עשבי התיבול בקנקן רק לאחר שנמזגו לתוכו המים מהמיחם ("כלי שני"), וכך נוהגים הספרדים (שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן כב). לדעת הרמ"א (שיח ה, ט) יש להקפיד שלא להכין שום דבר בכלי שני אלא רק ב"כלי שלישי", כלומר יש למזוג את המים לכוס וממנה לקנקן התה ובו להניח את העלים, וכך נוהגים האשכנזים.

שבת שלום
אורי סדן