שיעור שבועי - הרב אורי סדן

הדלקת נרות במסיבת חנוכה עם ילדי איל"ן וצמי"ד ובני משפחותיהם

שאלה:

המושב מארגן מסיבת חנוכה לילדים עם צרכים מיוחדים. מפאת צרכי הילדים ואילוצים נוספים ישנו צורך להתחיל את המסיבה מוקדם יחסית (16:00). בהקשר זה רצינו לשאול מספר שאלות: א. האם ניתן להדליק נרות חנוכה במסיבה, והאם ניתן לברך על הדלקה זו? ב. מתי והיכן יתפללו במושב תפילת מנחה וערבית? ג. מתי יש להדליק נרות חנוכה בבתים?

תשובה:

במצות נר חנוכה קיימת שניות מעניינת. מצד אחד, המצוה קשורה בקשר עמוק לַבַּיִת "נר איש וביתו". במצוה זו כל משפחה מתכנסת ומעמיקה את החיבור שלה לנר מצוה ולתורה אור. מצד שני עיקר המצוה בחנוכה מתקיימת ברשות הרבים כאשר מטרתה העיקרית היא "פרסומי ניסא", ובה חובה להאיר את רשות הרבים באורה של תורה. השילוב כנראה מגולם בלשון חז"ל "על פתח ביתו - מבחוץ", כלומר, את כל אותם הערכים ושמחת החיים שאדם מטפח בתוך ביתו וקהילתו, עליו להוציא כלפי חוץ, ולשתף בהם גם את מי שיותר קשה לו להפגש עם אותו אור גדול, שעבור רובנו הינו מובן מאליו. לכן ישר כחם של היוזמים והפועלים להבאת אור החנוכה לילדים בעלי צרכים השונים משלנו ולבני משפחותיהם, בתקוה כי המושב כולו יצטרף בסיוע ובנוכחות במצוה זו, ובזכותם נתברך כולנו בחברה המושתתת על ערכי תורה וחסד. 

הדלקת נרות חנוכה במסיבה
הגמרא במסכת שבת (כא:) אומרת "מצות חנוכה נר איש וביתו". מלשון זו מסיקים הפוסקים כי לא ניתן לקיים את המצוה אלא במקום שמוגדר כביתו של האדם. אי לכך ברור היה לכאורה שאין כל מקום להדליק נר חנוכה במקומות ציבוריים או בטקסים, שכן אולם ארועים לגמרי אינו עונה להגדרה זו. אעפ"כ קיים מנהג קדום להדליק נרות בברכה בבית הכנסת על מנת לפרסם את הנס. כהרחבה למנהג זה כתב הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ז או"ח נז) שניתן להדליק נרות חנוכה גם בארועים מעין אלו שפרסום הנס בהם גדול. אולם לדעת רוב הפוסקים המנהג אינו אלא בבית כנסת אך במקום ציבורי שאינו בית כנסת אין להדליק בברכה (ציץ אליעזר טו ל ועוד). למעשה נראה שיש לנהוג בשיטת ביניים (כמבואר בשו"ת אז נדברו ה לז) שאם במקום ישנם אנשים אשר אינם מקפידים להדליק נר חנוכה בעצמם, כפי שמסתבר שיהיו במסיבה זו, ניתן להדליק ולברך, ובפרט אם מארגנים במקום תפילת ערבית בסוף הארוע שאז נחשב המקום למעין בית כנסת.

הדלקת נרות החנוכה בבתים
בגמרא (שבת כא ע"ב) כתוב שזמן ההדלקה הוא "משתשקע החמה...עד שתכלה רגל מן השוק" ונחלקו הפוסקים האם חובה להדליק דוקא במחצית השעה הראשונה ואחר כך עבר זמנה (רמב"ם חנוכה פ"ד ה"ה) או שאע"פ שיש להדליק לכתחילה בתחילת הלילה מי שלא הדליק יכול להדליק גם אחר כך (רבנו תם). להלכה אנו נוהגים להשתדל להדליק מייד אחרי מנחה (לנוהגים כדעת הגר"א) או ערבית (לנוהגים כדעת השו"ע) אך מי שלא היה בבית יכול להדליק כל עוד יש עוברים ושבים ברחוב (שו"ע תרעב ב) (מסתבר שבמושב נוב השעה 21:00 עונה להגדרה זו).

ברור שאם היה ניתן לקבוע את המסיבה לשעה מאוחרת יותר על מנת לאפשר לכולם להדליק בביתם בזמן היה הדבר עדיף, אולם כפי שהובהר לי דחיית המסיבה היתה מונעת ממשפחות רבות להשתתף. לכן מי שמשתתף במסיבה (כלומר, כולם...) ידליק בביתו מייד אחרי המסיבה, ובכל מקרה עדיף שיעשה זאת לפני השעה 21:00.

לסיכום:
א. תפילת מנחה תתקיים במושב לפני תחילת הארוע.
ב. ניתן להדליק נרות חנוכה בארוע ולברך על הדלקה זו.
ג. תתקיים תפילת ערבית באולם האירועים לאחר סיום הארוע.
ד. אדם שמשתתף בארוע ידליק נרות חנוכה בביתו מייד כשיחזור לביתו.

שבת שלום, אורי סדן