שיעור שבועי - הרב אורי סדן

שאלה:

האם ישנה עדיפות לכשרות מסויימת בעוף או שהכל כסף ופוליטיקה וכל הכשרויות אותו דבר?

תשובה:

בתשובה זו אתייחס רק לכשרות של הרבנות, שהיא הגוף היחיד המוסמך על פי חוק לתת הכשרים, ולא אתייחס לגופים מסחריים המספקים מתן שירותי כשרות טובים יותר או פחות (המכונים בפי העם "בדצי"ם"). 

הרבנות הראשית לישראל מבחינה בין כשרות "רגילה" ובין כשרות "מהדרין". האבחנה נעשית תוך התייחסות לשלשה איסורים שונים: טרפות (נזקים שנגרמו לעוף במהלך גידולו), נבלות (עוף שנשחט באופן שאינו ראוי), ודם (עוף שהוכשר באופן רשלני). ביחס לעוף ניתן להצביע על הנקודות הבאות בהן עשויה להתעורר בעיה המטופלת באופנים שונים ע"י רמות הכשרות השונות (ע"פ הנחיות הרה"ר לישראל):
1. זריקות – על מנת לגדל עופות כיום הכרחי לחסנם מפני מחלות שונות. החיסון נעשה בד"כ באמצעות זריקות. הזרקה לא נכונה עלולה לגרום להטרפת העוף. בכשרות רגילה מסתמכים על כך שהזריקות יעשו ע"פ ההנחיות ואילו בכשרות מהדרין מפקחים אחר אופן ההזרקה באופן מלא או באופן מדגמי.

2. בדיקת טרפות – לדעת השולחן ערוך (לט א) אין צורך לבדוק כלל טרפות בעופות. אמנם יש אומרים כי הדברים היו נכונים בעבר כאשר העוף גדל באופן טבעי אולם כיום שמגדלים עופות באופן תעשייתי אחוז הטריפות בהם גדל באופן ניכר. הטריפות שנעשו שכיחות הן קרע באחד מגידי השוק ("צומת הגידים"), פריקת הירך, וכן פגיעות בריאה כתוצאה ממחלות ריאה המתפשטות במשקים.
לכן נהוג בכשרות הרגילה לבדוק מדגמית בכל משק שאכן אין בו אחוז גבוה מדי של עופות בהן התגלו בעיות אלו (מתחת ל10%) (ע"פ שו"ת משכנות יעקב יו"ד סימן יז). אולם בכשרות מהדרין בודקים כל עוף בפני עצמו בבדיקה חיצונית ומוסיפים לכך בדיקה מדגמית בה פותחים בחלק קטן מהעופות את השוק.

3. בדיקת הסכין –בכשרות מהדרין תדירות בדיקת הסכינים במהלך השחיטה גבוהה יותר מה שמבטיח שבמקרה של תקלה פחות עופות יוגדרו כנבלה, ואילו בכשרות רגילה בודקים פחות וסומכים על כך שהעופות שהוגדרו כנבלה נתבטלו ברוב שאר העופות הכשרים שנשחטו ע"י שאר השוחטים.

4. מליחה – באופן עקרוני כל הכשרויות אמורות לדאוג לניקוי העוף היטב לפני הכשרתו ולמלוח אותו בכמות מספקת של מלח. אמנם ישנן כשרויות בהן הדבר מוקפד יותר.

המצב בשטח

כיום כל הרבנויות כותבות על העוף כי הוא "כשר למהדרין". וזאת למרות שאצל מיעוטן הכיתוב אינו מועיד על התוכן ובפועל נשמרים בהן סטנדרטים של כשרות רגילה בלבד. הכשרויות המקפידות על הגדרות הרבנות לגבי כשרות מהדרין בעופות הן הכשרויות הבאות (מצפון לדרום) (המידע באדיבות הרב משה ביגל ממיתר): 

1. עוף הגליל–הרב צפניה דרורי 2. עוף טוב–הרב אוירבך 3. מילועוף-הרב שלוש
4. הוד חפר ועוף טנא–הרב ורנר 5. עוף קור – הרב יעקב אריאל 6. עוף הנגב – רבנות נתיבות.
(הערה: במחלקת העופות ברמי לוי ובכמעט חינם מביאים לעיתים קרובות מכשרויות אחרות ודרישה של הציבור יכולה לשנות זאת).

בשולי הדברים

כפי שראינו נהלי הכשרות שנקבעו עבור המשחטות המוגדרות כ"כשר" עומדים ברף ההלכתי המינימלי ולכן גם עוף או בשר שאינם מכשרות מהודרת אינם נחשבים לנבלות וטרפות חס וחלילה. אכן המהדרין במצוות מעונינים להקפיד גם בדברים שמן הדין הם כשרים קדוש יאמר להם.
יחד עם זאת, חשוב להקפיד כי החמרה זו לא תוביל לזלזול או לפגיעה, חס וחלילה, במי שבחר שלא להדר, שאם לא כן יצא שכרו של המחמיר בהפסדו. אין זה סביר להחמיר במה שמן הדין מותר ואינו אלא הידור, על חשבון זלזול במה שמן הדין אסור באיסור חמור.