שיעור שבועי - הרב אורי סדן

ערוב תבשילין –

על מנת לאפשר לבשל ולעשות הכנות נוספות מיו"ט שני לשבת שתחול לאחריו יש לעשות עירוב תבשילין. מייחדים פת ותבשיל בערב החג הראשון (יום רביעי) לצורך השבת, מניחים אותם בכלי נפרד ומברכים "על מצוות עירוב". לאחר מכן אומרים את הנוסח הבא: "בזה העירוב יהיה מותר לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכנו מיו"ט לשבת לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". הפת והתבשיל צריכים להכיל כל אחד מהם כזית (28 סמ"ק – גודל של קופסת גפרורים). נהגו משום חיבוב מצוה לקחת פת שלמה וחתיכה מכובדת של תבשיל. את הצלחת יש לשמור במקרר עד לשבת ומשום חיבוב מצוה ראוי לאכלה באחת מסעודות השבת. מי ששכח לעשות עירוב תבשילין פעם ראשונה בחייו יכול לסמוך על העירוב של הרב (שו"ע תקכז).

הדלקת נרות -

בערב יו"ט ראשון מדליקים נרות לפני כניסת החג ומברכים "להדליק נר של יום טוב" (שו"ע תקיד יא) ונהגו לברך גם "שהחיינו" (ערוה"ש רסג יב).

סעודת החג –

בסעודת החג נהגו להוסיף "סימנים" המעוררים לתפילה על השנה הבאה עלינו לטובה (שו"ע תקפג). יש הנוהגים לטבול את "הסימנים" בין הקידוש לנטילה, אולם רוב הפוסקים כתבו שעדיף לאכול אותם אחרי נטילת ידיים ובציעת החלה. מאכלים המשמשים כ"סימנים" שהם בדרך כלל חלק מהסעודה, אין לברך עליהם. אבל פירות כמו תמר ותפוח יש לברך עליהם (משנה ברורה שם ג), כאשר ברכות על פירות שבעת המינים קודמות לפירות רגילים, וברכת "בורא פרי העץ" קודמת לברכת פרי האדמה. יש לברך על הפרי, לטעום ממנו ואז לומר את ה"יהי רצון", או להקדים את אמירת ה"יהי רצון" לברכה. בכל מקרה אין לדבר בין הברכה לאכילה (משנה ברורה שם ד). בסעודת החג ראוי לשלב גם שירה מעניני דיומא ומתפילות היום. אין צורך בשירון, ניתן פשוט לפתוח את המחזור וללקט פסוקים וקטעים שהולחנו במשך הדורות.

תקיעות שופר -

נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן ובכללן תקיעת שופר. אעפ"כ נהגו רוב הנשים להקפיד וללכת ולשמוע תקיעת שופר בבית הכנסת בזמן התפילה או לאחריה. בענין ברכת התקיעה נחלקו הפוסקים (שו"ע ורמ"א תקפט ו) ולכן אם התקיעות נעשות לנשים אחר תקיעת שופר בבית הכנסת אזי אשה אחת מבנות אשכנז תברך "לשמוע קול שופר" ותוציא את חברותיה ואם כולן מעדות המזרח ישמעו התקיעות ללא ברכה.

מי שנהגה במשך כל השנים ללכת ולשמוע תקיעת שופר חייבת להמשיך ולהקפיד על כך וגם אם אינה יכולה ללכת לבית הכנסת תבקש שיבואו לתקוע עבורה בביתה. אם אין באפשרותה לעשות כן עדיף שתעשה התרת נדרים על מנהג זה (בן איש חי ניצבים יז).

ילדים שהגיעו לגיל חינוך חייבים בשמיעת השופר. לכן גם השיחה בבית הכנסת לפני התקיעות (ביום הראשון) תיועד לילדים ולמבוגרים. אולם פעוטות שלא הגיעו לגיל חינוך, יש להשתדל שלא להביאם לבית הכנסת בכלל, ולתקיעת שופר בפרט, על מנת שלא יפריעו לציבור בתפילה ובתקיעת השופר (משנה ברורה קכד כח). עבור הילדים תתקיים במהלך התפילה פעילות מחוץ לבית הכנסת. 10 דקות אחרי סיום התפילה נתקע שוב עבור נשים שהיו מטופלות בילדיהן הקטנים ולא הצליחו להגיע לתקיעת השופר.

שינה בראש השנה -

נהגו שלא לישון ביום ראש השנה, שהרי אמרו: "הישן בראש השנה – גם מזלו ישן" (רמ"א תקפג ב). אולם אין הדברים אמורים אלא במי שיכול למלא את זמנו בלימוד תורה עם עצמו עם אשתו, עם ילדיו או עם חבר שאם לא כן עדיף שישן ויהיה ערני בתפילות שכן "יושב בטל – כישן דמי" (מ"ב שם).

הכנות מיו"ט ראשון ליו"ט שני –

מותר לבשל ביו"ט ראשון רק דברים שנצרכים לאותו היום ולא דברים שנצרכים ליום השני או לשבת וערוב התבשילין אינו פותר בעיה זו (שו"ע תקג א). יתר על כן, כשם שאסור להכין מקודש לחול כך אסור לעשות ביו"ט ראשון כל פעולה המהווה הכנה ליו"ט שני (רמ"א תרסז א). לדוגמא: אין לשטוף כלים שאינו צריך ביו"ט ראשון על מנת שיהיו מוכנים לסעודת יו"ט שני, אין להניח על הפלטה אפילו דברים מבושלים, ואין לערוך את השולחן לקראת סעודת הערב. אמנם מותר לפנות את השולחן ולנקות את פינת האוכל אחרי הסעודה שכן פעולות אלו נעשות לצורך אותו היום.

הדלקת נרות ביו"ט שני –

כיוון שאסור לעשות מלאכה ביו"ט ראשון עבור יו"ט שני גם הדלקת נרות של יו"ט שני תיעשה אחרי יציאת חג ראשון ונהגו לעשותה בשעה שחוזרים מבית הכנסת קודם הסעודה (אשת הסמ"ע בהקדמת בנה לטור יו"ד) ולברך אז להדליק נר של יו"ט ושהחיינו. בברכת שהחיינו זו תכוון האשה גם על הפרי החדש שתאכל מייד לאחר מכן בסעודה.

הכנות מיו"ט שני לשבת -

ראוי לכתחילה לדאוג לסיים את כל הבישולים לשבת בעוד היום גדול (מגן אברהם בהקדמה לסי' תקכז) אולם במקום צורך ניתן להקל לבשל ביו"ט שני לצורך שבת עד שעת כניסת שבת (משנה ברורה תקסז ג ובבה"ל). גם דברים שאסור להכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני מותר להכין מיו"ט שני לשבת (חי' רע"א סימן שב). לכן מותר לשטוף כלים ולערוך שולחן על מנת שיהיה מוכן לסעודת שבת. באופן עקרוני גם הנחת אוכל על הפלטה ביו"ט לצורך סעודת שבת מותרת אלא שאם מדובר בתבשיל נוזלי יש להניחו מספיק זמן מראש כך שיספיק להתחמם מבעוד יום (ע"פ המגן אברהם לעיל).

הדלקת נרות שבת –

אחרי יומיים של יו"ט חשוב לעשות סויטש' לפני כניסת השבת ולהקפיד שהדלקת הנרות וכל הפעולות שאסור לעשותן בשבת יעשו לפני כניסת שבת.

שבת שובה –

כתוב בספרים (יערות דבש בתחילתו) כי בשבת זו ניתן לתקן את כל מה שפגמנו בכל שבתות השנה. לכן מן הראוי למצוא זמן במשך השבת בו תתכנס המשפחה לחשיבה משותפת כיצד ניתן להפיק את המיטב משבתות השנה, כיצד צריך להראות שולחן השבת, מתי ניתן לקבוע זמן ללימוד תורה של ההורים והילדים ביחד ולחוד, וכיצד יכולה המשפחה להפוך את השבת למנוף רוחני לכל השבוע.

שתהיה לכולנו שנת התעלות וצמיחה רוחנית וגשמית
כתיבה וחתימה טובה

אורי סדן