שיעור שבועי - הרב אורי סדן

שאלה:

אנחנו מאד אוהבים מרקים אבל הברכה מסבכת אותנו האם ניתן לקבל תקציר הלכות ברכות במרקים? 

תשובה:

המרקים לסוגיהם השונים מהווים יישום טוב של כמעט כל הלכות ברכות. אנו ננסה לגעת במירב הנקודות לפי סוגי המרקים השונים (כמובן שלא ניגע בכולם אלא רק בכאלו אשר יש בהם נקודה הלכתית חדשה):

מרק ירקות
על ירק מבושל, שדרכו להאכל על ידי בישול, מברכים את ברכתו – בורא פרי האדמה. יתר על כן, כאשר התבשלו הירקות עם מים, אזי ברכת המים גם כן בורא פרי האדמה, כפי שאומרת הגמרא בברכות (לט ע"א ובשו"ע רה ב) "מיא דכולהו שלקי - ככולהו שלקי". לכן כאשר אוכל הוא את המרק אינו חייב להתחיל דוקא מהירק, אלא יכול הוא לברך על המים בורא פרי האדמה, ובהמשך לאכול את הירקות.

מרק מרוסק
לעיתים אחרי בישול המרק מרסקים אותו במעבד מזון, אליו מכניסים גם את המים וגם את הירקות המבושלים, על מנת לקבל מירקם סמיך ואחיד. במקרה זה יש לברך על המרק בורא פרי האדמה (יביע אומר ז כט) שכן אם על המים כשלעצמם מברכים בורא פרי האדמה, כל שכן אם עירבבנו לתוכם את הירקות המרוסקים (בפרט שלדעת השו"ע (רב ז) מברכים גם על רסק את ברכת הפרי, וכך סובר גם הרמ"א בדיעבד). ויש מן הפוסקים הסבורים שיש לברך במקרה זה שהכל (הגר"מ אליהו – קיצור הלכות ברכות הנהנין).

מרק עוף עם ירקות
כאשר הוסיף עוף למרק, העוף "כובש את הבמה" ועל העוף והמים יברך שהכל (שו"ע רה ב). אמנם גם הירקות "כבודם במקומם מונח" ויברך עליהם בנפרד בורא פרי האדמה (פרי מגדים ובמ"ב שם ס"ק יג).

מרק עם גריסים
כלל מרכזי בהלכות ברכות הינו "עיקר וטפל", לפיו כאשר יש עירבבתי שני דברים אברך על העיקרי שבהם. בדרך כלל הגדרת עיקר וטפל מקבילה לרוב ומיעוט, אולם כאשר מדובר בחמשת מיני דגן הופכים הם להיות עיקר בכל כמות (ובלבד שהם מורגשים ולא באו רק כדי להוסיף למרקם התבשיל). לכן אם הוסיף למרק כמות ניכרת של גרעינים מחמשת מיני דגן כגון גריסים (חיטה שבורה), גריסי פנינה (שעורה קלופה) או קואקר (שיבולת שועל) אזי ברכתו של המרק בורא מיני מזונות (באור הלכה ריב ד"ה אם). יש לציין כי אין זה הדין באורז שכן למרות שאנו רגילים לברך על אורז בפני עצמו בורא מיני מזונות (שו"ע רח ז), כאשר האורז מעורבב עם דברים אחרים מברכים עליו בורא פרי האדמה (שם).

תוספות למרק
לעיתים אנו מוסיפים למרק תוספות שונות ממיני מזונות, כגון: שקדי מרק, אטריות או קרוטונים. במקרים אלו ברור שהתוספות אין בהן בכדי להפוך את המרק לטפל, ולכן על המרק חייב לברך את ברכתו ועל התוספות יברך בנפרד - בורא מיני מזונות (משנה ברורה רה יא), ולדעת הגר"מ אליהו (קיצור הלכות ברכות הנהנין) אם התוספות נועדו רק לתת טעם במרק ולא בכדי להשביע אין לברך עליהן כלל בנפרד. בהקשר זה יש לומר כי הקרוטונים הקנויים נאפים במיוחד לכך ולכן ברכתם בורא מיני מזונות (כמו ביגעלך), ןאילו הקרוטונים אותם מכינים בבית מלחם ישן ברכתם המוציא (כמו טוסט).

חורף חם ובריא, אורי סדן