שיעור שבועי - הרב אורי סדן

מקבץ שאלות:

1. בליל שבת התארחו אצלנו אורחים ואז נזכרנו שכיוונו את השעון שיכבה בשעה 22:00 האם מותר להאריך את הכיבוי לשעה מאוחרת יותר?
2. שכחנו לכבות את האור בחדרי השינה לפני שבת. האם ניתן להקדים את שעת כיבוי החשמל על ידי השעון על מנת שהילדים יוכלו להרדם?
3. שכחנו לכוון את שעון השבת לכיבוי האור והאור ידלוק כל השבת. האם מותר לנו להפעיל את שעון השבת על מנת שהאור יכבה בלילה?
4. לפני שבת כיוונו את שעון השבת של המזגן אך שכחנו ללחוץ על הכפתור של המזגן, ולילדים הקטנים היה קר. האם מותר ללחוץ על הכפתור של המזגן כאשר המזגן מנותק על מנת שידלק כאשר השעון יגיע לשעה היעודה?

תשובה:

ראשית כל אקדים ואומר כי תשובה זו מתייחסת אך ורק לשעון שבת הנפוץ המופעל באמצעות זיזים שנכנסים ויוצאים. התשובה אינה מתייחסת לשעון שבת "של פעם" עם ברגים על הלוח, ולא לשעון שבת דיגיטלי.
באופן עקרוני כאשר אנו מטפלים בשעון שבת אנו מבחינים בין הקדמת פעולה (כיבוי או הדלקה) ובין דחיית פעולה (כיבוי או הדלקה). דחיית פעולה מותרת כיוון שהאדם אינו משפיע כלל על ביצוע האיסור ודומה הדבר למי שסוגר חלון לפני הנר על מנת שלא תכבה אותו הרוח (שו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן יח).
הקדמת פעולה בעייתית יותר שכן האדם גורם לעשיית איסור, אם כי האיסור אינו נעשה בשעה שבה האדם עושה את המעשה אלא לאחר זמן. פעולה שכזו נקראת "גרמא". המשנה במסכת שבת עוסקת בדין גרמא ומתירה לעשות איסור על ידי "גרמא" וכך כותבת המשנה (שבת קכ ע"א):
רבי שמעון בן ננס אומר... עושין מחיצה בכל הכלים, בין מלאין בין ריקנים, בשביל שלא תעבור הדליקה.
רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאין מים, לפי שאין יכולין לקבל את האור, והן מתבקעין ומכבין את הדליקה.

כלומר לדעת רבי שמעון בן ננס (שהלכה כמותו) מותר לעשות מחיצה בכלים שיתבקעו במגע עם האש. כלומר לדעתו ניתן לכבות אש ב"גרמא". הראשונים (מרדכי שבת סימן שצט) מבארים כי אין זה היתר גורף לעשות כל מלאכה באמצעות גרמא, ולא הותר הדבר אלא לצורך מניעת הפסד כספי, וכך נפסק להלכה (רמ"א שלד כב). באחרונים הדבר מורחב למלאכות נוספות אותן ניתן לעשות באמצעות גרמא כאשר יש חשש להפסד כספי משמעותי (באור הלכה שלד כב). יתר על כן, באופן עקרוני הואיל וצורך חולה שאין בו סכנה, אינו פחות בערכו מהפסד כספי, אזי מתירים האחרונים עשיית מלאכה באמצעות גרמא גם לצרכים אלו (יביע אומר שם ובשש"כ פי"ב הע' מט).

כעת נענה על ארבעת השאלות:
1. הארכת השעון לצורך האורחים –בדחיית פעולה של השעון אין כל איסור והדבר מותר לכל צורך של השבת, ובכלל זה אירוח.
2. הקדמת כיבוי לצורך שינת הילדים – אם האור אינו מאפשר לילדים לישון והדבר גורם להם צער, יש להתייחס אליהם כאל חולים, ולהתיר גם את הקדמת שעת כיבוי האור על ידי השעון.
3. הקדמת כיבוי מטעמי חסכון – לדעת רוב הפוסקים גרמא לא הותר אלא במקום הפסד, כגון שריפה, וחסכון של עלות החשמל הביתי במשך השבת אינה נחשבת להפסד ואסורה (יביע אומר שם).
4. הדלקת מזגן על ידי גרמא – בענייני מזג אויר מקובל הכלל "הכל חולים אצל צינה" (שלחן ערוך רעו סעיף ה) כלומר קור נחשב כצער המקביל למחלה. גם אם נאמר שכלל זה לא נאמר אלא בקור אירופאי מקפיא עצמות, ולא במזג אויר ישראלי, בכל מקרה ילדים בוודאי נחשבים כחולים לענין הקור ומותר להדליק את המזגן בגרמא, כלומר מותר לכוון את השעון כך שידליק בעוד זמן מה, ללחוץ על כפתור המזגן (לא על שלט דיגיטלי) כאשר החשמל עדיין אינו זורם, ולחכות שהמזגן יפעל מעצמו.

שבת שלום, אורי סדן