שיעור שבועי - הרב אורי סדן

זהירות בדרכים

בשבוע האחרון ארעו ברמת הגולן שתי תאונות דרכים קשות. באחת מהן נהרג מדריך בישיבה התיכונית ואשתו נפצעה קשה. ככל הנראה נהג הרכב שנסע מולם נכנס לסיבוב במהירות גבוהה יחסית לתנאי הדרך, סטה מנתיבו וגרם לתאונה. [אחר כתיבת שורות אלו התבשרנו על תאונת דרכים נוספת בה נפצעו קל שתי נשים מהמושב בשל התנגשות בפרה משוטטת על הכביש בשעות החשכה, נאחל לכולן רפואה שלמה מן השמים בתוך חולי ישראל].

כמדומני כי התרגלנו לראות בתאונות הדרכים כמעין גזרה משמים שיש לקבל אותה בהבנה. לא כך היתה תפישתו של רבי עקיבא איגר, אחד מתלמידי החכמים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל.
לפי תפישתו זוהי אינה גזרה משמים אלא חטא חמור ביותר של מי שנהג ברשלנות, או במהירות מופרזת וגרם לתאונה.

הרקע למעשה: סוחר נהג בעגלה בדרך חזרה מהיריד. בחלקה האחורי של העגלה ישבו בנו של הסוחר ופועל נוסף. עם רדת החשכה האיץ הסוחר את רכיבתו, ובשל המהירות העגלה התהפכה, ובנו של הסוחר והפועל הנוסף שישנו באותה עת התהפכו ונהרגו. רב העיר של הסוחר מבקש מרבי עקיבא איגר לומר לסוחר מה עליו לעשות על מנת לחזור בתשובה על התאונה שגרם, וזוהי תשובתו (מהדורה תניינא סימן ג):
הגיעני מכתבו, אשר כל הקורא יתפקקו עצמותיו על גודל הסבה אבידת שתי נפשות פתאום ובמאורע כזה.
ועל דבר ענין התשובה, לדעתי חמור הענין מאד, וצריך האיש לתשובה גדולה...

לענין גלות היה פטור גם כן מדין שהוא קרוב למזיד להריץ הסוסים טעונים במשא ובלילה, ואדם מועד לעולם בדבר שקרוב לפשיעה... דודאי צריך ליזהר ולחוש שמא תפול העגלה ע"י שמירץ הסוסים בלילה...
לזה לדעתי הקלושה, ראשית התשובה יהיה אחרי שנהרגו בנו ומשרתו הנער ולא עשו פירות בעולם, הוא יקים זרע להם, דהיינו שעבור בנו הנהרג יחשוב באם היה זוכה להכניסו לחופה כמה היה מוציא עליו ...ויפריש כפי הסך ההוא שיהיה לקרן קיימת לעולמי עולמים,ומהרווחים יוחזק בן עני לגדלו וללמדו תורה וגמרא עד שיהיה בן ט"ו שנים...ואח"כ יוחזק מהרווחים תלמיד אחר, וכן לעולם, והתלמידים ההם יקראו על שם בן הנהרג שהוא מחזיקם, ואם ישאו להם נשים ויולידו בנים, הבן הבכור יקרא בשם הנהרג,
ועבור הנער המשרת יקבל האיש על עצמו ליתן כל ימי חייו מידי שנה בשנה עשרים וחמשה רובל ליתן מזה שכר לימוד לבני עניים.

בשנה הראשונה ישלם לעשרה מלמדים עניים שילמדו יום יום שיעור לתועלת נשמת ההרוגים...
כל ימי חיי האיש ההוא, ישלח ביום השנה שלהם עשרה אנשים על קברם לבקש עבורו מהם מחילה:
ובענין סיגופים, אחרי שכתב מעלת כבוד תורתו שהאיש ההוא סמוך לימי הזקנה, לזה ראוי להקל עליו,
ולזה במשך ג' שנים יתענה שני וחמישי וערב ראש חודש ועשרת ימי תשובה, ואחרי ג' שנים יתענה בימים אלו עד אחר חצי היום, וכל ימיו לא ילך לסעודת נישואין [זולת בסעודת צאצאיו].
וכל לילה קודם שהולך לישן יתודה בלב נשבר ובבכיות גדולות ולבקש מחילה וכפרה מהשם יתברך,
יקבל ד' תפילותיו וצדקותיו ותעניתיו ברחמים ויכפר לו כפרה גמורה... ידידו דורש שלומו, הקטן עקיבא גינז.

כמדומני שהדברים מדברים בעד עצמם...

בתפילה כי ה' ישמור צאתנו ובואנו, ונזכה לשמור את נפשותינו ונפשות המסורים בידינו

שבת שלום

אורי סדן