שיעור שבועי - הרב אורי סדן

תפילה לנשים עסוקות במיוחד

שאלה:

אני אמא לשלשה ילדים כולם מתחת לגיל 5 ואני מוצאת את עצמי מתעסקת רבות עם הילדים בבוקר ולא מוצאת זמן לתפילה במשך היום בכלל ובבוקר בפרט. האם אני יכולה להסתפק בברכות השחר?

תשובה:

שלום רב. כפי שאת מתארת ההתעסקות בגידול ילדים היא באמת התעסקות אינטנסיבית ביותר וחשובה מאין כמותה. כמו כן נראה כי היכולת למצוא זמן לתפילה אינה תלויה בהכרח במידת החיוב ההלכתי בתפילה אלא דוקא בסדרי העדיפויות שלנו. אם התפילה תהיה במקום גבוה בסדרי העדיפויות נמצא לה את הזמן כפי שאנחנו מוצאים זמן לאכול או לעבוד, ואם התפילה תהיה במקום נמוך יותר לא נמצא לה זמן כשם שנתקשה למצוא זמן לקריאת ספר טוב. לבעיה אותה את מתארת שותפים גם גברים רבים במושב ומחוצה לו אשר גם הם עסוקים למדי, וגם הם נדרשים לקבוע לעצמם סדרי עדיפויות, ולמקם את התפילה, ואף את התפילה בציבור, במקום הראוי להן.

לגופו של ענין: המשנה (ברכות פרק ג משנה ג) קובעת בצורה ברורה כי "נשים... פטורין מקריאת שמע ומן התפילין וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון" (וכך פסק השו"ע או"ח סימן קו סעיף ב). אולם כידוע לתפילה ישנם זמנים מוגדרים ומדוע אין הנשים פטורות ממנה כשם שפטורות משאר מצוות עשה שהזמן גרמן? על כך ענו הפוסקים שתי תשובות לדעת רש"י (ברכות כ:) הסיבה היא שהתפילה היא בקשת רחמים ולכן תקנו אותה חכמים מראש גם לנשים. לעומתו סובר הרמב"ם (שם) כי מדאוריתא האדם חייב להתפלל פעם אחת בכל יום בכל שעה שיבחר ולכן אין זו מצות עשה שהזמן גרמא.

ממחלוקת זו היו שרצו להסיק כי קיימת גם מחלוקת לענין מספר התפילות בהן אשה חייבת: אם נאמר כדעת רש"י כי חכמים תקנו את מצות התפילה לאשה כמו לאיש אזי אין סיבה לומר שתהיה חייבת בפחות תפילות מהאיש ולכן מסיק הרמב"ן שכל אשה חייבת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה (וכן פסק המשנה ברורה סימן קו ס"ק ד) (ערבית מלכתחילה לא ניתקנה כחובה גמורה ולכן ממנה נשים בוודאי פטורות). אולם אם נאמר כדעת הרמב"ם כי נשים חייבות מכיוון שמדאוריתא תפילה אינה אמורה להעשות בזמן מוגדר אזי ניתן להסיק כי נשים יתחייבו בתפילה אחת ביום (כך מסיק בשו"ת יחווה דעת ג' ז') ואולי אפילו יסתפקו בברכות השחר הכוללת שבח בקשה ותודה (מגן אברהם קו ס"ק ב'). יש לציין כי מסקנה מצמצמת זו בדעת הרמב"ם אינה הכרחית שכן מסתבר יותר שהרמב"ם רק הסביר מדוע אין הבדל בין גברים לנשים בכל הנוגע לתפילה ולכן גם כאשר תקנו חכמים להתפלל בנוסח מסוים ובשעה מסוימת תקנו זאת לגברים ולנשים כאחד (שאגת אריה או"ח יד).

למעשה נראה כי נשים חייבות להתפלל שחרית ומנחה ואם זמנן דחוק יברכו ברכות השחר, משם יעברו לברכת יוצר אור עד אחרי תפילת עמידה ויסיימו בכך את תפילתן. מי שאינה מסוגלת לעשות כן תתפלל (מלבד ברכות השחר) לפחות תפילה אחת ביום. אמנם יש מן הפוסקים שכתבו כי נשים אשר אינן מסוגלות להתפנות אפילו לזמן קצר זה יכולות להסתפק בברכות השחר (הליכות שלמה ב ה) אולם לא מומלץ להפוך היתר זה לנורמה אלא לשמור אותו לימים לחוצים במיוחד או לתקופות בהן הטיפול בילדים הקטנים אינטנסיבי במיוחד. (יש לציין כי בנושא זה אין כל מחלוקת בין השו"ע והרמ"א וכמו כן אין מנהג ברור לכל עדה ועדה ולכן אין מקום להבחין בין נשים ספרדיות לאשכנזיות).

בשולי הדברים: כפי שכתבנו קודם לכן לדעת רש"י הסיבה שנשים חייבות בתפילה היא שחכמים סברו שלא יעלה על הדעת שיהודי באשר הוא לא יבקש רחמים מהקב"ה בכל יום, באותו האופן ובאותה התדירות אותם עיצבו חכמים. לדעת חכמים אם כן, התפילה אינה 'עוד מצוה' חשובה, אלא היא זו שמעצבת את טיב היחסים שלנו עם הקב"ה, ובתחום זה לא יעלה על הדעת ליצור הבדל כלשהו בין גברים לנשים.

לכן כל השיטות הכי מקלות בענין חיוב תפילה לא יפטרו את הצורך הבסיסי של האדם, איש או אשה, בקשר יום יומי קבוע ומשמעותי עם בוראו.